12/05/2003
  הגאון מווילנה
מאת: זאב גלילי

לעתים נדירות רואה אור ספר שעם הופעתו מובטח לו משכן קבע בכל ספרייה הגונה ובביתו של כל חובב ספר אמיתי. כזה הוא אוצר ספרי הגר"א, פרי עמלו של ר´ ישעיהו וינוגרד. זהו איננו ספר אלא מפעל, וליתר דיוק: חלק מן המפעל הביבליוגרפי העצום שנטל על עצמו וינוגרד – מפעל "אוצר הספר העברי".

בטרם נספר על הספר החדש מן הראוי להקדיש כמה מילים לנושאו - ר´ אליהו בר´ שלמה זלמן, הידוע בכינוייו הגר"א או הגאון מווילנה, או סתם הגאון.

דרשה של בן שבע

מספרים על הגאון כי בהיותו כבן שבע עלה לדרוש בבית הכנסת הגדול והפליא את שומעיו. זו היתה דרשה של קטן בשנים שכבר היה גדול בתורה. כשהגיע לגיל עשר לא נמצא עוד רב ומורה שיכול ללמדו תורה והוא החל ללמוד לבדו. מכאן ואילך למד ללא הרף כל ימי חייו (1797-1720), יומם ולילה. כדי שאיש לא יפריע לו בלימודו סגר את חלונות ביתו ולמד לאור הנר גם בשעות היום. בימי החורף הקרים נמנע מלהסיק את ביתו וטבל רגליו במים קרים על מנת שלא יירדם. לפי עדות בנו, במשך חמישים שנה הגר"א לא ישן יותר משלושים דקות רצופות, ולא יותר משעתיים ביממה. את פרי לימודיו והגותו ניסח בקצרה בשולי ספריו, וכן בכמה ספרים שכתב במו ידיו (ביאורים לשולחן ערוך, לספר הזוהר ולספר יצירה). לאחר שמלאו לו ארבעים שנה לא כתב עוד דבר. אף על פי כן השאיר יבול ספרותי הגותי רב ממדים, שבזכותו הוא נחשב לגדול חכמי התורה של הדורות האחרונים. רוב ספריו לא נכתבו בידיו אלא בידי תלמידיו, שרשמו מפיו את ביאוריו וחידושיו.

תלמוד, הנדסה ומוסיקה

פעילותו הרוחנית היתה בקשת נושאים רחבה: תנ"ך והתלמודים, מדרשי התנאים, הזוהר ותיקוני זוהר, שולחן ערוך והדקדוק העברי. הגאון לא משך ידו גם מלימודי חול וממדעים ("חוכמות חיצוניות"): הנדסה, אסטרונומיה, רפואה, פיסיקה, ועוד. בכל אלה ראה אמצעי להבנה מעמיקה של התורה. לפיכך עודד תרגום ספרי מדעים לעברית. בין היתר הוא רצה שיתורגמו לעברית כתבי יוסף בן מתתיהו (יוספוס פלאוויוס). גם מן המוסיקה לא משך ידו, והוא ראה בה כלי חשוב להבנת טעמי התורה וסודות ספר הזוהר.

אחד מהישגיו הגדולים של הגר"א בתחום ההלכה היה בגישתו המדעית למציאת הנוסח הנכון של ההלכות, בעזרת השוואת טקסטים ממקורות שונים. בדרך זו עלה בידו ליישב סוגיות קשות בש"ס.

הדפסה לאחר מותו

הגר"א לא נתן רשות להדפיס את ספריו בחייו (פרט לאגרותיו וחרמותיו נגד החסידות, וכן הסכמות), אך התיר להדפיסם לאחר מותו. עם מותו נותרו חיבוריו בכתבי יד, חלקם בשולי ספרים, ובהם הגהותיו החשובות על התלמודים. רוב חיבוריו עברו לידי בניו, אך חלקם היו בידי תלמידים וגם היו לא מעט העתקות שלא היתה ודאות במהימנותם.

על מנת למנוע פרסומים שגויים של חיבורי הגר"א התכנסו שני בתי הדין של וילנה חודשיים לאחר פטירתו, וקיבלו החלטה יחידה במינה בתולדות ספרות ישראל: איסור מוחלט לפרסם בשם גדול שנפטר בלא אישור של בית הדין.

אך החלטת בית הדין לא מנעה ממוציאים לאור לפרסם את ספרי הגר"א. רבים נדפסו על פי רשימות של תלמידים או על פי העתקות של רשימות אלה. ההדפסות נעשו במקומות רבים משנת 1798 ועד ימינו אלה ממש, תקופה של יותר ממאתיים שנה. במרוצת השנים הופיעו פירושים רבים לספרי הגאון וכמובן מחקרים בלי סוף. מי שמבקש להכיר את יצירתו, עשוי למצוא עצמו אבוד ביער עבות של מהדורות וגרסאות. לאלה מספק ישעיהו וינוגרד מפת דרכים, המאפשרת לנווט בתוככי היער ולמצוא בו את המסלול הנכון.

בסך הכל כולל אוצר ספרי הגר"א תיאור של למעלה מ-1,600 ספרים, מסודרים לפי נושאים ב-25 פרקים. בין הנושאים: תנ"ך, סדר התפילה, הגדה של פסח, קבלה, הלכה ומנהג, לשון ומדע, ליקוטים, תולדות הגר"א, עלייה ויישוב ארץ ישראל, פירושים על ספרי הגר"א, הפולמוס נגד החסידות, אגרות, סיפורים על הגר"א, מבחר מאמרים עליו, מפות ארץ ישראל ותבנית הבית השלישי.

שיטה חדשנית

מאחורי המפעל הגדול הזה עומד יהודי צנוע בן שבעים. יליד ירושלים דור שישי, בן למשפחה שהקימה את ישיבת ´תורת חיים´. רוב חייו עבד וינוגרד באוניברסיטה העברית כבוחן ארגון ושיטות. ספרים היו לו רק תחביב. לפני עשרים שנה החליט על פרישה מוקדמת ועל הפיכת תחביבו למקצוע. אז הקים את המכון לביבליוגרפיה ממוחשבת. בעמל שנמשך כעשרים שנה הצליח להוציא תחת ידיו (בשנים תשנ"ד-תשנ"ה) את שני הכרכים של אוצר הספר העברי. במפעל מונומנטלי זה רשם את כל הספרים הכתובים באות עברית מראשית הדפוס העברי בשנת 1469 ועד שנת 1863. וינוגרד נקט שיטת קטלוג חדשנית המבוססת על מקום הדפסת הספרים ומפתחות המפנים לכל ספר על פי שמו שם מחברו, הנושא, שנת הדפסה וכו´.

מפת ערי הדפוס

במבט ראשון זהו ספר יבש המכיל טורים ארוכים של שמות ומספרים. אבל מבעד לטורים הללו מבצבצת בעצם מהותו של עם הספר, שבהקשר זה הוא עם הספרים. תולדות הדפוס העברי ותפוצתו הן מהסיפורים המרתקים ביותר של התרבות היהודית. בכל מקום שבו התקבץ מניין, יהודים הקימו דפוס והדפיסו ספרים. מפת ערי הדפוס של עם ישראל, מאדינבורג ועד תוניס, היא מפת הטריטוריה של הרוח היהודית. יש ערים שהודפס בהן רק ספר אחד בלבד (לאדי) או ארבעה ספרים (קהיר), ולעומתם יש ערים שבהן הודפסו 1,572 ספרים (פראג), 1,275 (ליוורנו) ו-2,847 (אמסטרדם).

על מנת להכין את הקטלוג עבר וינוגרד על הקטלוג העברי של בית הספרים הלאומי, על קטלוגים שקדמו לו (´אוצר הספרים´, ´בית עקד ספרים´, ´ספרות ישראל´ ועוד), התרוצץ בספריות פרטיות ובאוספים, קרא מאות מאמרים וספרי מחקר ביבליוגרפיים והוציא מתחת ידו מלאכה מתוקנת ככל שהיה יכול. מלאכה זו לא היתה יכולה לצאת אל הפועל לולא פלאי המחשב ועזרת שני בניו, מתכנתים במקצועם, אשר כתבו תוכנה מיוחדת שאפשרה את מלאכת האדירים הזו. ההחלטה להוציא אוצר מיוחד על ספרי הגר"א נבעה מן הצורך האמיתי במפעל כזה. לווינוגרד ולמשפחתו יש גם זיקה מיוחדת להגר"א, שהם נוהגים על פיו בקיום מצוות והוא מהווה דמות נערצת עליהם מדורות.

 
הגבלת אחריות
המידע המוצג באתר IsraPost הינו למטרות מידע בלבד. תוכן האתר מכיל מידע כללי ויכול להיות משקף התפתחויות אחרונות בנושאים הרלוונטים. IsraPost מסירה מעצמה כל אחריות משפטית לגבי כל פעולה שנעשתה על סמך מידע שהתקבל מהאתר. IsraPost אינה ממליצה ואף אינה אחראית על מידע של צד שלישי שניתן להגיע אליו באמצעות האתר. הקונספט, העיצוב הגרפי, התמונות, הגרפיקה, הטקסט והקוד הינם הרכוש הבלעדי של IsraPost והינם מוגנים ע"י חוקי זכויות יוצרים. אסור לשכפל, להעתיק ולעשות שימוש במידע המופיע באתר בכל צורה שהיא מבלי לקבל מראש הסכמה בכתב מבעלי האתר. זכויות היוצרים לא חלים על מידע שהתקבל ממקורות ציבוריים ו/או ממקורות אחרים. הגולש באתר פוטר את IsraPost, אנשי פיתוח האתר והצוות מתביעות הנובעות מפרשנות לא נכונה ו/או מפעולות שננקטו על ידו כתוצאה ממידע שהוצג באתר או נקנה ממנו.
 


 
 
   
     
בעיה בדף זה?  הקלק כאן בכדי לשלוח הערה לישראפוסט
 
הקלק כאן בכדי לשלוח דף זה לחבר או לאנשי הקשר שלך